בן פנינה ושאול, נולד ביום כ"ז בתמוז תרפ"ט (4.8.1929) בעיר סנטיאגו, בירת צ'ילי להורים ארץ-ישראלים ובשנת 1934 עלה עם הוריו כשחזרו ארצה. כשסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בתל- אביב החל לעבוד. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ויצא להכשרה בכפר גלעדי. בגלל הצורך לעזור למשפחה הפסיק את הכשרתו אחרי שנתיים, חזר לתל-אביב ונרתם לעבודה במיכניקה. בד-בבד עם עבודתו המשיך את פעילותו ב"נוער העובד" וב"הגנה" וסיים בהצטיינות רבה קורסים לחבלה ועוד.

בראשית דצמבר 1947, עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם ב29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, השתתף בהגנת שכונות הספר של תל-אביב. אחר-כך הצטרף לגדוד פלמ"ח וירד אל הנגב. ישעיהו השתתף בפעולות שונות, ביניהן בהגנת יד מרדכי ובכיבוש בריר, ולא פעם פעל כחבלן מאחורי קווי האויב. הוא הצטיין בנכונות לבוא לעזרת הזולת, הסתפקות במועט ונשיאת תלאות ללא תלונה. ישעיהו נפל בגבר עם מפליטת כדור סטן ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948) והובא למנוחת עולמים בבית העלמין  הצבאי בראשון לציון.